החלטה בתיק ת"א 10377-09

בפני בקשה לפסילת מומחה שהתמנה בהסכמת הצדדים בתחום האורטופדיה במסגרת תיק תאונת דרכים ולחילופין למינוי מומחה נוסף בתחום זה. לצורך הנוחות, יכונה להלן המבקש-תובע והמשיבה-נתבעת.

1. התובע נפגע בתאונות דרכים ביום 5.8.08 ונחבל בצוואר ובכתף שמאל. בהסכמת הצדדים נקבע כי ד"ר שמואל וייס (להלן: המומחה) יבדוק את המומחה ויקבע את שיעור נכותו בגין תאונה זו (מכתב ובו הסכמתו של ב"כ התובע למינוי צורף לתגובת הנתבעת וסומן א'). המומחה קבע לתובע 10% נכות בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה צווארי כאשר  5% מתוכה ייחס לפגיעה בתאונה הנדונה. אשר לכתף שמאל, בבדיקת התובע מצא המומחה דלדול שרירים עם הגבלה בתנועות. המומחה הפנה את התובע לבדיקת U.S ממנה עלה כי אין קרע של השרוול המסובב אולם יש דלקת של הגידים בכתף. המומחה ציין בחוות דעתו כי הדלקת קיימת בשתי הכתפיים, אולם היא חמורה יותר דווקא בכתף ימין, הכתף שלא נפגעה. לפיכך קבע המומחה כי: " לתובע יש פגיעה בשתי הכתפיים, שאינה קשורה לפגיעה הנדונה והפגיעה הנדונה לא גרמה להחמרה במצב כתף שמאל" (ההדגשות במקור, ש.ל.).

2. במסגרת שאלות הבהרה שהופנו למומחה מטעם התובע, הוא הוסיף כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 10% בכל אחת מכתפיו, אולם לדעתו אין לממצאים אלה קשר לפגיעה בתאונה הנדונה (תשובות הבהרה מיום 15.11.11 ומיום 21.11.11). בהמשך לכך, ביקש התובע כי טרם הגשת תחשיבי נזק, יוזמן המומחה להיחקר על חוות דעתו. במסגרת חקירתו (ביום 16.5.12) שב המומחה על עמדתו לפיה הפגיעה בכתפיים אינה קשורה לתאונה וכן הבהיר מדוע מצא לנכון לייחס רק מחצית מהנכות שנקבעה בגין הפגיעה בצוואר לפגיעה מהתאונה (ראו לדוגמא עמוד 3 לפרוטוקול שורות 8-19).   

3. לאחר תום חקירת המומחה הוגשה הבקשה שלפני. הבקשה מתבססת על שני מישורים.  המישור הראשון, מתמקד בעניינים מקצועיים שברפואה. במסגרת זו מעלה התובע מגוון טענות כנגד מסקנותיו של המומחה, הן לעניין הפגיעה בצוואר והן לעניין הפגיעה בכתף. המישור השני, הוא בטענה כי המומחה נמצא במצב של ניגודי עניינים. בהקשר זה טוען התובע כי בעת ההסכמה על מינוי המומחה הוסתרו מעיניו ומעיני בית המשפט קשרי העבודה של הנתבעת עם המומחה וכי למומחה יש אינטרס אישי וכלכלי לפסוק לטובת הנתבעת. בשים לב למסקנה אליה הגעתי, לפיה יש למנות מומחה נוסף מטעמים שיובהרו להלן, אדון בשלב זה בטענות במישור השני בלבד, מבלי להתייחס לתוכן חוות דעתו ועדותו של המומחה.

4. כאמור, לטענת ב"כ התובע החשש לניגוד עניינים הוסתר מעיניו ומעיני בית המשפט בעת מינויו. היה על המומחה לדווח מיד, גם לבית המשפט וגם לצדדים, שהוא נוהג לייעץ באופן קבוע לנתבעת. יתר על כן על הנתבעת היה להציג בפני התובע את מכלול המקרים בהם מונה המומחה עובר למינויו על מנת לאפשר לו לקבל החלטה מושכלת לגבי המינוי. הנתבעת הדגישה לעומתו כי המומחה מונה בהסכמת הצדדים.

5. בהחלטתי מיום 6.8.12 התבקשה ב"כ הנתבעת להבהיר האם המומחה שימש כיועץ קבוע לנתבעת או למשרד עורכי הדין המייצג את הנתבעת וככול שהתשובה חיובית, באיזו תקופה מדובר. בתשובתה, הבהירה הנתבעת כי מבדיקה שנערכה מול מחלקת "ביטוח חיים", מול מחלקת "ביטוח בריאות" ומול מחלקת "חבויות" אצל הנתבעת עולה כי המומחה לא שימש להן כיועץ פנימי ואף לא מונה מטעמן ליתן חוות דעת פרטיות. מבדיקה עם מחלקת "חובה" עולה כי ב-3 השנים האחרונות מונה המומחה כמומחה מוסכם פעם אחת בלבד וזאת בתיק הנדון. עוד הבהירה הנתבעת כי מבדיקה שנערכה עולה כי לעיתים מונה המומחה על ידי משרדי עורכי דין חיצוניים אליהם הועבר התיק לצורך ניהולו בבית משפט, בין לצורך הגשת חוות דעת ובין לצורך בדיקת חוות הדעת.

6. למותר לציין כי מינוי אדם כמומחה מטעם בית המשפט ליתן חוות דעת בנושא מקצועי מחייב שלא יתקיים ניגוד עניינים, או מצב הנדמה כניגוד עניינים, בין חובתו של המומחה כלפי בית המשפט ובעלי הדין לבין אינטרס אחר שהוא עשוי להיות מעורב בו (ראו: רע"א 669/00 פלונית נ' פלוני, פ"ד נד(3) 196, 207; רע"א 10895/08 גולן נ' דלאל (23.4.09)). מצב בו מומחה מתפרנס באופן שוטף ממתן חוות דעת לצד בהליך, או לעורכי דין מטעמו, על פני הדברים עשוי להיכנס לגדר מצב של ניגוד עניינים (בר"ע 841/09 ביטון אברהם נ' אסנת מזרחי (30.4.09). מכל מקום, על המומחה לדווח לצדדים ולבית המשפט על כל נתון שעשוי להיות לו השפעה בהקשר זה, ובכלל זה מהות קשריו עם צד להליך.

7. יחד עם זאת, גם אם קיים מצב של ניגוד עניינים או קשר בין המומחה לבין אחד מבעלי הדין או באי כוחו, אין הדבר מוביל בהכרח לפסילתו. ההחלטה בעניין זה "תלויה במספר משתנים, ובהם: טיב מערכת היחסים המקימה חשד לניגוד עניינים, תכיפות הקשר בין הצדדים, סמיכות הזמנים ונכונותם של כל המעורבים לחשוף את המידע הרלוונטי בפני בית המשפט. גם המועד שבו מוגשת הבקשה לפסילת המומחה רלבנטי בכגון דא. לא ניתן להצביע מלכתחילה על שיקול אחד שיזכה תמיד לבכורה ויש לבחון כל מקרה לגופו" (רע"א 6234/09 יוסף חיות נ' הדר חברה לביטוח (17.11.09)). לכך יש להוסיף כי מקום בו חוות הדעת של המומחה כבר נתנה, הנטל המוטל על המבקש לפסול את המומחה כבד יותר והנטייה תהייה להימנע מכך (אליעזר ריבלין תאונת הדרכים - תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים  עמוד 690 (מהדורה רביעית, 2012)).

8. השאלה המונחת לפתחי היא, אפוא, האם העובדה כי שירותי המומחה נשכרו על ידי משרדי עורכי דין שייצגו את הנתבעת מצדיק את פסלותו מחמת חשש לניגודי עניינים או למצער מינוי מומחה נוסף. יוער, כי מקובלת עלי טענת התובע, לפיה אין חשיבות לשאלה אם שירותי המומחה נשכרו במישרין על ידי התובעת או באמצעות עורכי דין המייצגים אותה באופן חיצוני בתיקים המתנהלים בבתי משפט. בשני המקרים עולה החשש של ניגודי עניינים אפשריים, שכן בשניהם הגוף המממן את חוות הדעת, בסופו של יום, היא הנתבעת.

9. לאחר ששקלתי בדבר, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין אין מקום לפסילת המומחה אולם למען הזהירות יש למנות מומחה נוסף. אנמק את עמדתי. בהחלטתי מיום 6.8.12 התבקשה הנתבעת לתאר את מערכת היחסים העסקית בינה לבין המומחה "ברחל בתך הקטנה". הנתבעת אמנם פרטה את קשריה עם המומחה בכל הנוגע למכלול המחלקות הנוגעות בדבר המנוהלות על ידה. ברם בכול הנוגע לקשרים בין המומחה לעורכי דין חיצוניים המנהלים עבורה תיקים, ביכרה הנתבעת להותיר את הדברים עמומים. כאמור, הנתבעת ציינה כי "לעיתים" המומחה ממונה כמומחה על ידי משרדי עורכי דין חיצוניים אליהם מועברים התיקים. ברם מתשובה זו קשה להסיק האם הדבר נעשה "לעיתים קרובות" או "לעיתים רחוקות". כמו כן, הנתבעת לא ציינה לגבי אלו תקופות מדובר. ברי  שבענייננו קיימת חשיבות רבה לתשובה זו שכן יש בכך כדי ללמד האם מדובר מקרים ספוראדיים, או שמא מדובר ביחסי עבודה אינטנסיביים יותר. הנתבעת אף נמנעה מלציין את משך התקופות בהם מתקיימים קשרי עבודה אלה. בהעדר אמירה מפורשת מטעם הנתבעת בעניין זה, לאחר שנשאלה על כך במישרין, יתכן שקשרי העבודה של הנתבעת (באמצעות עורכי דינה) עם המומחה אינם קשרים מקריים, בתיק ספציפי זה או אחר, ויתכן כי מדובר בקשרי עבודה שוטפים אשר התקיימו גם בעת המינוי בתיק זה. עניין זה לא התברר בפני עד תום.

10. מכל מקום, יש ממש בטענת התובע כי על הנתבעת היה לגלות הן לתובע והן לבית המשפט על קשרים אלה, טיבם והיקפם. כמו כן, על המומחה, שהוא בבחינת זרועו הארוכה של בית המשפט, היה לדווח לתובע ולבית המשפט מיוזמתו על טיב קשרי עבודתו עם הנתבעת. זאת במיוחד על רקע העובדה כי בענייננו עסקינן בתיק המתנהל לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 אשר במסגרתו נשללת זכותו של התובע להמציא כראיה חוות דעת של רופא מטעמו, ונוכח האופי המיוחד של התפקיד המומחה הממונה הופך המומחה הממונה להיות, לצורך בירור התובענה, מעין זרועו הארוכה של בית המשפט בתחומי הרפואה (ראו: רע"א 600/96 אדרי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ).

11. מהאמור לעיל, עולה כי יתכן מאוד שמתקיימת בענייננו עילה לפסילת המומחה. ברם איני סבורה כי בנסיבות העניין פסילתו של המומחה היא התוצאה הראויה. הבקשה לפסילת המומחה או למינוי מומחה נוסף הוגשה על ידי התובע רק לאחר חקירת המומחה, ולאחר שהמומחה עמד על דעתו, כפי שנפרשה בחוות הדעת מטעמו ובתשובות שנתן לשאלות ההבהרה שנתנו מטעם התובע. כאמור, ב"כ התובע הבהיר כי "הנתבעת הסתירה בשעת המינוי" את קשרי העבודה שלה עם המומחה. אולם אין כל אמירה מפורשת מפי ב"כ התובע לפיה הוא לא היה מודע לקשרים אלו; ואם אכן לא ידע על כך הוא לא טרח לפרט באופן ברור באיזה שלב בדיוק התגלו לו עובדות אלה (שמא ניתן היה לחסוך למצער את חקירת המומחה). כמו כן לא הובהר מדוע ב"כ התובע נמנע מלחקור על כך את המומחה בעת חקירתו הנגדית ומדוע התבקשה פסילת המומחה על רקע זה בפעם הראשונה רק בבקשת התובע לפסילת המומחה, לאחר חקירתו בבית המשפט. בהקשר זה יצוין כי הטענה לפיה הנתבעת הסתירה את קשריה עם המומחה נטענה רק בתשובת התובע לתגובת הנתבעת.

12. במצב דברים כמפורט לעיל,הגעתי למסקנה כי ראוי למנות מומחה רפואי נוסף (לאפשרות החלטה למינוי מומחה נוסף בנסיבות דומות, אם כי לא זהות, ראו רע"א 6234/09 הנ"ל) ואני מורה כי יתמנה מומחה רפואי נוסף בתחום האורטופדיה.

13. נוכח התוצאה אליה הגעתי איני רואה מקום ליתן צו להוצאות בבקשה. אף אין מקום לחייב את הנתבעת בתשלום שכר טרחת המומחה עבור חקירתו. החלטת המינוי תינתן בנפרד.

      ניתנה היום, כ"ז כסלו תשע"ג, 11 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: